זורמים

מסתבר שמישהו החליט שהיום האחרון של אוגוסט הוא יום הבלוג, ובלוגרים רבים ניצלו את הארוע כדי לתת קישורים לבלוגים מעניינים. יונית נתנה קישור אל הבלוג שלי, בין השאר מכיוון שהיא החליטה (לצערי בצדק) שאני תופס את התקן של הוכחן התורן. האמת שאני מכיר את כל הבלוגים ברשימה שלה וחושב שהיא בחרה אותם היטב, כך שלמרות שאני לא אוהב להיחשב וכחן אני לוקח את זה כמחמאה להיות ברשימה. חשבתי לתת רשימה דומה בעצמי, אבל מכיוון שהייתי עסוק בימים האחרונים לא היתה לי הסבלנות ליצור רשימה כזו בזמן (כלומר עד סופו של ה-31 באוגוסט) וכמעט ויתרתי על השתתפותי בארוע.

פתאום נזכרתי בבלוג אחד שהתחלתי לקרוא הקיץ והחלטתי לספר לכם עליו - הבלוג של וויליאם קמקוואמבה. הפוסט האחרון שלו עלול ליצור את הרושם שמדובר בלא יותר מעוד קשקשן צעיר בן עידן הטוייטר - ארבע שורות קצרות בהן הוא מתאר ביקור אצל רופא שיניים ואת הסתימה הראשונה שלו. אבל אם תשימו רגע את הציניות שלכם בצד ותנסו להעמיק ולגלול במורד הבלוג תגלו סיפור לגמרי לא שגרתי של צעיר מוכשר שהצליח לפרוץ את גבולות העולם ממנו הוא בא. למעשה מדובר בבחור תמים וצנוע שאי אפשר שלא לחייך בהנאה כשרואים את מה שהוא כתב על עצמו בדף ה”אודות”:

Biography - I will put more here in the future

וויליאם הוא בסך הכל בן 19 שמתגורר עם הוריו ואחיותיו בכפר קטן ונידח במלוואי. בגיל 14 וויליאם נשר מבית הספר לאחר שלא עמד בתשלום שכר הלימוד. בשעמומו התיישב בספריה והתחיל לקרוא בספרים; הוא נתקל בהסבר כיצד לבנות תחנת רוח לייצור חשמל, והחליט לנסות לבנות אחת בעצמו. יכול להיות שיש בין הקוראים מי שיחשבו שגם הם היו יכולים לבנות תחנה כזו, אבל בהתחשב בתנאי ההתחלה של וויליאם הסיכוי שהוא יצליח לבנות אותה היה דומה לסיכוי שבחור ישראלי בן גילו יצליח לבנות בעצמו מטוס סילון. וויליאם היה תמים מספיק כדי להאמין שזה אפשרי, וכך הוא ניגש לעבודה. את התחנה הוא בנה מגרוטאות וחלקים שונים שקנה בסכום כולל של כ-15 דולר.

הגנרטור הקטן שהוא הרכיב הצליח להמיר אנרגיית רוח למעט אנרגיה חשמלית, ומכיוון שהכפר בו ממוקמת הבקתה של משפחתו אינה מחוברת לרשת חשמל, לראשונה התאפשר להם להנות מתאורה חשמלית. וויליאם לא נח על זרי הדפנה ובעזרתם של תרומות של גרוטאות המשיך לשכלל את התחנה כך שהיא הצליחה להפיק די אנרגיה על מנת להפעיל מכשירים נוספים. מהר מאד השמועה על תחנת הרוח פרשה כנפיים והעיתונות המקומית החלה לכתוב על הצעיר המוכשר. כתוצאה מהפרסום וויליאם הצליח לאסוף מספיק תרומות כדי לחזור אל בית הספר. מכאן הדרך אל התודעה העולמית היתה קצרה להפליא - בלוגר ממלאווי דיווח על הסיפור, וכך קראו עליו יזמי הכנס הבילאומי TED. הם הזמינו את וויליאם להציג את עבודתו, ואתם יכולים לצפות בו מופיע שם בסרטון הבא:

(הפרסומת בסוף הסרטון היא של החברה שנותנת חסות לכנס). ההופעה ריגשה את הקהל ורבים מנמשתתפים החליטו להעניק מזמנם ומרצם למען וויליאם. כתוצאה מהמפגש עם אנשים כאלה החל וויליאם להשתמש במחשב. הוא מתאר את הפעם הראשונה בה הוא השתמש בגוגל, ואת ההפתעה הרבה שחש כשגילה שחיפוש אחרי המושגים windmill ו-solar energy הניבו מליוני תוצאות. את הבלוג שלו וויליאם פתח ביוני 2007, ומאז הוא מספר לעולם על הרפתקאותיו בבנייה ושכלול של תחנת הרוח, ולא פחות מעניין מכך - על האינטראקציות שלו עם העולם החדש שנפתח בפניו. כיום וויליאם משלים באיחור את לימודי התיכון, ובקצב בו הוא לומד יש סיכוי טוב שבקרוב הוא יוכל ללמד את כולנו כמה דברים חדשים.

מה עושה מושבניק שרואה נחש בחצר? מרים את הטוריה ועורף לנחש את הראש. זה גם מה שעשה דני אנדרסון, חוואי בן 53 ממדינת וושינגטון, כאשר ראה עכסן באורך מטר וחצי זוחל ליד האורווה שלו. לרוע המזל מכת המוות לא מנעה מהנחש לנקום. כאשר דני שלח ידו אל הראש הערוף הוא הופתע לראות אותו מבצע גלגלון לאחור, ונועץ את שיניו באצבעו של החוואי ההמום. כמו בסיפור הנחש מגן-עדן גם כאן מעורבת אשה, אבל הפעם אשתו של אנדרסון היא שהצילה את המצב כאשר התעקשה לקחת אותו אל בית החולים (תמיד כדאי שליד כל גבר מאצ’ו שמשחק עם נחש תהיה אשה אחראית). בדרך אל בית החולים הארס גרם לו לפרקס ולבלוע את הלשון, כך שאת סוף המסלול בילה אנדרסון בניידת טיפול נמרץ. לאחר מספר ימים של טיפול אינטנסיבי בבית החולים מצבו של החוואי ביש המזל התייצב ולבסוף הוא שוחרר.

נחש עכסן, אבל הפעם חי. צילום של dhweber מופץ ברשיון cc-nc-nd

אם אתם חושבים שמדובר בסיפור מוגזם או סצנה בדיונית מ”נחשים על מטוס” כדאי שתדעו שיש תעוד מדעי לעוד חמישה מקרים כאלה, ואפילו המשורר שלי הכיר את התופעה וכתב לאשתו מרי: “נחשים הורגים, גם אם מתים”. מעריכים שגופו של נחש מסוגל לרפלקס מעורר פלצות שכזה אפילו שעה לאחר המוות.

אנדרסון אומר ש”בפעם הבאה שאראה נחש אהרוג אותו שוב, אבל מיד אקבור אותו עם את החפירה”. נקווה רק שאשתו תהיה באזור להזכיר לו.