היום ב-ynet:
ניקו מרקוארדט, ילד בן 13 מגרמניה, חולק על מדעני נאסא בחישוב ההסתברות כי האסטרואיד אפופיס יתנגש בכדור הארץ

למען האמת ynet ניסו להיות זהירים (יחסית) בדיווח שלהם ואמרו ש:

יוזמתו של מרקוארדט והחישובים המורכבים שעשה מעוררים התפעלות, בהתחשב בגילו הצעיר. אך חשוב לומר כי מידת הנכונות של חישוביו טרם נבחנה בידי גורמים בלתי תלויים.

מצד שני, הם יצאו ידי חובתם עם ההזהרה אז אפשר להתחיל לחגוג:

מה שמדעני נאסא לא הביאו בחשבון וניקו כן, הוא ההסתברות שהאסטרואיד יפגע באחד מ-40,000 הלוויינים הסובבים את כדור הארץ. פגיעה כזו יכולה להסיט את האסטרואיד ממסלולו ולגרום לו להתרסק למימי האוקיינוס האטלנטי בשנת 2036.

אם יתרסק אל תוך האוקיינוס הוא עלול לגרום לגלי צונאמי אדירים, שיגרמו להרס ולחורבן.

הדיווח הזה הגיע ל-ynet אחרי שעשה סיבוב בכל עיתוני העולם, כשמוקד הרעש היה בגרמניה. בהתחלה שאלתי את עצמי איך התנגשות עם לוויון תקשורת במשקל זבוב יכולה להשפיע על הר של סלע אדיר מימדים שמאיים להמיט חורבן עצום. משום מה היה נדמה לי שרק לקוחות yes ירגישו שמשהו השתנה. אבל מה אני כבר מבין.

בתמונה - סתם כתמים לבנים משעממים על רקע שחור ואחד מהם זז קצת.

כשפרנק ספהן, מדען שמומחיותו היא דינמיקה פלנטרית וחומרים גרגריים, ניסה לקבל מהילד הגאון את החישובים על מנת לנסות להבין במה מדובר, ניקו ענה שהיה לו וירוס במחשב והכל נמחק.

רגע, עכשיו נדמה שכל הסיפור התבלבל לי. האם זה לא היה ברוס וויליס שהציל בגופו את האנושות מהאסטרואיד, בעוד שוויל סמית’ וג’ף גולדבלום השתמשו בוירוס מחשב כדי לסלק את החייזרים הפולשים, מק’גיוור ומילי אביטל שיבשו את הכיבוש האכזרי של אפופיס, והילד הגאון עם האטרי היה זה שהציל אותנו ממחשב העל שהשתגע ורצה להתחיל מלחמה גרעינית? או שאולי זה בכלל לא חשוב מי עשה מה והעיקר שבסוף כולם (חוץ מברוס) חזרו הביתה בשלום וליב טיילר חיבקה את הגיבור והזילה דמעה?

איך נראה מדען? הדימוי המקובל הוא של גבר לבוש בחולצה מכופתרת ומגוהצת, רצוי עם עניבה חד גונית, וסביר להניח שהוא מרכיב משקפיים גדולים והשיער שלו מסורק בקפדנות עם שביל בצד. אבל הפרט החשוב ביותר הוא חלוק מעבדה לבן ונקי מרבב. בעצם כל זה נכון רק אם מדובר במדען ממוצע (עד כמה שאפשר להגיד על מי שעוסק בפיצוח צפונות היקום שהוא ממוצע ), אבל אם אנחנו עוסקים במדען גאוני במיוחד רצוי שיוותר על גיהוץ החולצה, כמו גם על המשקפיים (הוא בוודאי שכח אותם על שולחן של איזה ניסוי), וחובה להחליף את השביל ברעמת שיער פרועה. גם החלוק יכול להיות מקומט ואפילו מוכתם קלות בצבעים זרחניים חשודים, העיקר שצבעו הבסיסי יהיה לבן.

בעצם למה? מי קבע שמדענים חייבים ללבוש חלוק לבן?

כמובן שהדימויים שזרקתי בפיסקה הראשונה הם סטריאוטיפים ויזואליים קלאסיים - הראשון (עם השביל) מבוסס על סגנון לבוש חנוני מתחילת המאה ה-20 עם קצת עדכונים והקצנה קומית, ואילו השני הוא מוטציה מוזרה למדי של דמותו הנונקונפורמיסטית של המדען המפורסם ביותר בהיסטוריה - אלברט איינשטיין. אתגר לקוראים: נסו למצוא תמונה של אינשטיין (האמיתי) בחלוק מעבדה. בטוח שראיתם תמונה כזאת פעם. או שאולי זה סתם תעתוע דמיון?

אני יכול לומר שבמהלך שנותי במסדרונות האקדמיה לא יצא לי להיתקל בהרבה מדענים לבושים בחלוקים לבנים. פה ושם מספר כימאים, אולי גם ביולוגים בודדים, ופעם בשנה (בפורים) פיסיקאי. ככלל מי שלובשים חלוק לבן עושים זאת רק לזמן מוגבל כאשר הם עוסקים בחומרים מלכלכים. למען האמת כשחושבים על זה סביר להניח שחלוק מעבדה עולה לא פחות ממכנסי ג’ינס כך שלא ממש ברור מה התועלת הרבה בלבישתו, אלא אם כן אתה שחקן בסרט הולייוודי שמנסה להיכנס לדמות של מדען. (במחשבה שניה, קל יותל להסיר ממנו כתמים עם אקונומיקה).

נדמה לי שהחלוק הלבן הוא המצאה מקורית של רופאים* שגילו את חשיבותה של היגיינה במניעת הפצת מחלות. במאה ה-19 ה”מדים” הלא רשמיים של הרופאים היו חליפה שחורה ומגבעת תואמת (ובניגוד למה שנדמה - זה לא מה שכולם לבשו באותה תקופה), אבל עם התגברות המודעות לחיידקים ושאר מרעין בישין חל מעבר מהיר לחלוק לבן. כל כתם של לכלוך בולט על החלוק, ומאלץ את הלובש להחליפו פן ידבק בו דימוי של רשלן שאינו ראוי לעבוד בבית חולים. החלוק הלבן הפך לסמל לא רשמי של מקצוע הרפואה, עד כדי כך שלאחרונה בתי ספר לרפואה רבים מקיימים טקס הענקת חלוק לבן לסטודנטים החדשים. כנראה שהטקס המוזר הומצא כריאקציה לפיחות שחל במעמדו הסמלי של החלוק הלבן בשנים האחרונות. בהרבה מקרים את החלוק הלבן ממשיכים ללבוש הרופאים הבכירים בבית החולים או רופאים מומחים בעלי מרפאות קטנות, כלומר כל מי שבאופן יומיומי לא מתלכלך במיוחד, ולעומתם הרופאים היורדים אל “שדה הקרב” - בחדר המיון, בחדר הניתוח, או במחלקות העמוסות של בית החולים עברו ללבוש בגדים ירוקים, כחולים או ורודים. כמו כן רצוי להשלים את המראה עם כפכפי גומי כעורים בצבע פלסטי בולט ולא תואם לשאר הלבוש.  כיום נוחות הרופאים עומדת מעל שיקולים של דימוי מכובד. אבל הפיחות במעמד החלוק הוא רק בעיניהם של הרופאים - סקרים הראו שהחולים ממשיכים להעדיף את הרופאים שלהם בלבן.

ומה עם המדענים שאינם קשורים לעולם הרפואה? נראה שהם לא עברו לירוק או ורוד וממשיכים ללבוש בגדים רגילים (אבל יש מי שנתנו מדרס רגל לכפכפים). וכמובן הם ממשיכים גם לככב בסרטים כשהם לבושים בחלוק לבן עם עטים מבצבצים מהכיס העליון, בין אם מדובר בחנון מרובע או בגאון מטורף. היחיד שמקבל פטור ממדים הוא אינדיאנה ג’ונס.

נושאים דומים אצלי בבלוג: קעקועי מדע
            

קרדיט לתמונות:

1. מדען חנון - Beth Hooten
   
2. מדען צעיר - avpjack
   
3. כימאית עורכת ניסוי - zoethustra
   
4. רופא במדיו החדשים - Doctor Is In

כל התמונות תחת רישיון Creative Commons, לפרטים נוספים עיקבו אחרי הקישורים.

* במאמר הזה עולה טענה הפוכה מהניחוש שלי - לדעת המחברים החלוק הלבן הומצא על ידי מדענים ורק לאחר מכן אומץ על ידי הרופאים בתקופה בה הרפואה החלה להתפס על ידי הציבור כעיסוק מדעי.

 תודה לאבי שהכיר לנו את האלבום המופלא הזה, ותודה לאהובתי אפרת שהתעקשה ללכת לחפש בחנויות וקנתה אותו.

אלעד: היי, יש לך רגע?
חזי: ‏‪כן, ‫מה נשמע?
אלעד: בסדר גמור, אצלך?
‬‫חזי: מתגלגלים…
אלעד: יופי
אלעד: יש לך במקרה פיירפוקס מול העניים?
חזי: ‫בטח
אלעד: http://elad.blogli.co.il
אלעד: למטה יש קישורים לפידים. מה אתה מקבל בלחיצה עליהם?
חזי: ‫למטה?
אלעד: ממש שורה אחרונה, “רסיסי פוסטים”
‏‪חזי: ‫קיבלתי את העמוד הרגיל של פיירפוקס כשפותחים RSS, עם הפוסטים האחרונים שלך
אלעד: זה מה שחשבתי
חזי: לבדוק גם אם יש לי מים בברז?
אלעד: זה אני יודע שיש כי אני מהנדס מים
חזי: מזמן לא כתבתי פוסט, עכשיו חסכת לי את המאמץ - אני רק אעתיק את השיחה הזאת ויש לי יופי של פוסט
אלעד: אז אציין ששוב האקספלורר עושה בעיות, ופשוט בת”א אין לי פיירפוקס אז אני לא יכול לבדוק. אבל אתה יכול לכתוב על הבעיה הזו. יש הסבר על הקישורים האלו כאן
חזי: אולי זה יעזור לך - פיירפוקס ללא התקנה
אלעד: אז איך אתה מסביר את זה: Installing Firefox Portable
חזי: יש לי מים בברז!

מסתבר שמישהו החליט שהיום האחרון של אוגוסט הוא יום הבלוג, ובלוגרים רבים ניצלו את הארוע כדי לתת קישורים לבלוגים מעניינים. יונית נתנה קישור אל הבלוג שלי, בין השאר מכיוון שהיא החליטה (לצערי בצדק) שאני תופס את התקן של הוכחן התורן. האמת שאני מכיר את כל הבלוגים ברשימה שלה וחושב שהיא בחרה אותם היטב, כך שלמרות שאני לא אוהב להיחשב וכחן אני לוקח את זה כמחמאה להיות ברשימה. חשבתי לתת רשימה דומה בעצמי, אבל מכיוון שהייתי עסוק בימים האחרונים לא היתה לי הסבלנות ליצור רשימה כזו בזמן (כלומר עד סופו של ה-31 באוגוסט) וכמעט ויתרתי על השתתפותי בארוע.

פתאום נזכרתי בבלוג אחד שהתחלתי לקרוא הקיץ והחלטתי לספר לכם עליו - הבלוג של וויליאם קמקוואמבה. הפוסט האחרון שלו עלול ליצור את הרושם שמדובר בלא יותר מעוד קשקשן צעיר בן עידן הטוייטר - ארבע שורות קצרות בהן הוא מתאר ביקור אצל רופא שיניים ואת הסתימה הראשונה שלו. אבל אם תשימו רגע את הציניות שלכם בצד ותנסו להעמיק ולגלול במורד הבלוג תגלו סיפור לגמרי לא שגרתי של צעיר מוכשר שהצליח לפרוץ את גבולות העולם ממנו הוא בא. למעשה מדובר בבחור תמים וצנוע שאי אפשר שלא לחייך בהנאה כשרואים את מה שהוא כתב על עצמו בדף ה”אודות”:

Biography - I will put more here in the future

וויליאם הוא בסך הכל בן 19 שמתגורר עם הוריו ואחיותיו בכפר קטן ונידח במלוואי. בגיל 14 וויליאם נשר מבית הספר לאחר שלא עמד בתשלום שכר הלימוד. בשעמומו התיישב בספריה והתחיל לקרוא בספרים; הוא נתקל בהסבר כיצד לבנות תחנת רוח לייצור חשמל, והחליט לנסות לבנות אחת בעצמו. יכול להיות שיש בין הקוראים מי שיחשבו שגם הם היו יכולים לבנות תחנה כזו, אבל בהתחשב בתנאי ההתחלה של וויליאם הסיכוי שהוא יצליח לבנות אותה היה דומה לסיכוי שבחור ישראלי בן גילו יצליח לבנות בעצמו מטוס סילון. וויליאם היה תמים מספיק כדי להאמין שזה אפשרי, וכך הוא ניגש לעבודה. את התחנה הוא בנה מגרוטאות וחלקים שונים שקנה בסכום כולל של כ-15 דולר.

הגנרטור הקטן שהוא הרכיב הצליח להמיר אנרגיית רוח למעט אנרגיה חשמלית, ומכיוון שהכפר בו ממוקמת הבקתה של משפחתו אינה מחוברת לרשת חשמל, לראשונה התאפשר להם להנות מתאורה חשמלית. וויליאם לא נח על זרי הדפנה ובעזרתם של תרומות של גרוטאות המשיך לשכלל את התחנה כך שהיא הצליחה להפיק די אנרגיה על מנת להפעיל מכשירים נוספים. מהר מאד השמועה על תחנת הרוח פרשה כנפיים והעיתונות המקומית החלה לכתוב על הצעיר המוכשר. כתוצאה מהפרסום וויליאם הצליח לאסוף מספיק תרומות כדי לחזור אל בית הספר. מכאן הדרך אל התודעה העולמית היתה קצרה להפליא - בלוגר ממלאווי דיווח על הסיפור, וכך קראו עליו יזמי הכנס הבילאומי TED. הם הזמינו את וויליאם להציג את עבודתו, ואתם יכולים לצפות בו מופיע שם בסרטון הבא:

(הפרסומת בסוף הסרטון היא של החברה שנותנת חסות לכנס). ההופעה ריגשה את הקהל ורבים מנמשתתפים החליטו להעניק מזמנם ומרצם למען וויליאם. כתוצאה מהמפגש עם אנשים כאלה החל וויליאם להשתמש במחשב. הוא מתאר את הפעם הראשונה בה הוא השתמש בגוגל, ואת ההפתעה הרבה שחש כשגילה שחיפוש אחרי המושגים windmill ו-solar energy הניבו מליוני תוצאות. את הבלוג שלו וויליאם פתח ביוני 2007, ומאז הוא מספר לעולם על הרפתקאותיו בבנייה ושכלול של תחנת הרוח, ולא פחות מעניין מכך - על האינטראקציות שלו עם העולם החדש שנפתח בפניו. כיום וויליאם משלים באיחור את לימודי התיכון, ובקצב בו הוא לומד יש סיכוי טוב שבקרוב הוא יוכל ללמד את כולנו כמה דברים חדשים.

מה עושה מושבניק שרואה נחש בחצר? מרים את הטוריה ועורף לנחש את הראש. זה גם מה שעשה דני אנדרסון, חוואי בן 53 ממדינת וושינגטון, כאשר ראה עכסן באורך מטר וחצי זוחל ליד האורווה שלו. לרוע המזל מכת המוות לא מנעה מהנחש לנקום. כאשר דני שלח ידו אל הראש הערוף הוא הופתע לראות אותו מבצע גלגלון לאחור, ונועץ את שיניו באצבעו של החוואי ההמום. כמו בסיפור הנחש מגן-עדן גם כאן מעורבת אשה, אבל הפעם אשתו של אנדרסון היא שהצילה את המצב כאשר התעקשה לקחת אותו אל בית החולים (תמיד כדאי שליד כל גבר מאצ’ו שמשחק עם נחש תהיה אשה אחראית). בדרך אל בית החולים הארס גרם לו לפרקס ולבלוע את הלשון, כך שאת סוף המסלול בילה אנדרסון בניידת טיפול נמרץ. לאחר מספר ימים של טיפול אינטנסיבי בבית החולים מצבו של החוואי ביש המזל התייצב ולבסוף הוא שוחרר.

נחש עכסן, אבל הפעם חי. צילום של dhweber מופץ ברשיון cc-nc-nd

אם אתם חושבים שמדובר בסיפור מוגזם או סצנה בדיונית מ”נחשים על מטוס” כדאי שתדעו שיש תעוד מדעי לעוד חמישה מקרים כאלה, ואפילו המשורר שלי הכיר את התופעה וכתב לאשתו מרי: “נחשים הורגים, גם אם מתים”. מעריכים שגופו של נחש מסוגל לרפלקס מעורר פלצות שכזה אפילו שעה לאחר המוות.

אנדרסון אומר ש”בפעם הבאה שאראה נחש אהרוג אותו שוב, אבל מיד אקבור אותו עם את החפירה”. נקווה רק שאשתו תהיה באזור להזכיר לו.

אחרי חלק מהתגובות לפוסט הקודם החלטתי שעדיף שאני אתמקד בנושאים שאני יכול ליצור רושם שאני מבין בהם יותר מרוב הקוראים - למשל מדע. זה לא אומר שאני לא יכול לעסוק בדברים פיקנטיים, ואפילו נתחיל ממשהו ציורי למדי - קעקועים.

אני מספיק זקן כדי לזכור שפעם קעקועים היו עניין למלחים צרובי שמש או אופנוענים קשוחים, אבל היום אפילו תיכוניסטיות מתהדרות במלאך על הכתף או פרפר בשיפולי הגב. זה היה רק עניין של זמן עד שהאופנה הזו תגיע אל הגיקים. קרל זימר שם לב לקעקוע של DNA על כתפו של חבר גנטיקאי. הוא פרסם את זה בבלוג שלו וקרא למדענים לחשוף את הקעקועים המדעיים שלהם. ואכן הקהילה נענתה לקריאתו. הנה כמה דוגמאות מעניינות שעלו שם, וגם כמה שליקטתי בעצמי.

נראה שלביולוגים זה הכי קל - לפחות מבחינה אסטתית, לא מבחינת הכאב. בוחרים ציור יפה של חיה שקשורה לנושא המחקר וזהו. למשל נינה, פרופסורית צעירה לביולוגיה מולוקולרית מגרמניה עם תמנון:

התמונה צולמה על ידי David Kimelberg ושייכת ל-Nina

עבור מתמטיקאים הפן האסתטי כבר יותר מאתגר, לפחות לכאורה. אפשר לכתוב נוסחה מתמטית בכתב אלגנטי, אבל זה עדיין לא יפה כמו ציור. למי שהספיק לשכוח, הנוסחה הבאה היא פתרון משוואה ריבועית:

צולם ע”י RX Langepot ומופיע באתר CollegeHumor

מסתבר שיש לא מעט אנשים שמסתובבים בעולם עם נוסחאות מתמטיות על הגוף, אבל כמו במקרה האחרון בדרך כלל מדובר במשוואות בסיסיות, מה שמעלה את החשד שלא מדובר במתמטיקאים מקצוענים. בניגוד אליהם רייאן הוא דוקטורנט לביולוגיה חישובית (כלומר איש מדעי המחשב) מארה”ב, ובעיצוב המראה שלו הוא השתמש באסטתיקה של פרקטלים:

התמונה שייכת ל-Rayn

למי שלא מכיר - הדוגמאות על ידיו של רייאן אינן עיטורים חסרי משמעות, אלא חבורות מנדלברוט וג’וליה - האייקונים הפרקטלים המזוהים ביותר. רייאן מדגים את מה שהיה ידוע ליוונים כבר לפני אלפי שנים - לא רק שמתמטיקה יכולה לחרוג מהקלישאה של נוסחאות המובנות רק ליודעי סוד, אלא היא השפה האמיתית של האסטתיקה.

הסטודנט האלמוני הבא בחר לחרוט על בטנו את נוסחאת האנטרופיה של בולצמן

מתוך האתר modblog

לדעתי זו אחת המשוואות החשובות ביותר בפיסיקה - היא מגדירה את הקשר בין אי-סדר לאנטרופיה (אם תרשו לי לפשט קצת את ההסבר). בולצמן עצמו ביקש בצוואתו שזה מה שיחרטו על המצבה שלו, אבל אפילו הוא לא דמיין שיש מי שינציח את ההישג שלו על עורו החי.

הנה מתכנתת שבחרה לחרוט על זרועה תכנית מחשב בשפת scheme

התמונה שייכת ל-pinkhairedgirl

הפעם אין לי תובנות מיוחדות בנושא - בשבילי זה כמו סינית. אבל אם יש לכם מהדר אתם מוזמנים להריץ ולראות מה יצא.

הקעקוע האחרון היא של כימאי שהחליט לא להיפרד לעולם מהטבלה המחזורית של היסודות:

התמונה שייכת ל-o2b ומופצת ברשיון cc-nc-sa

לא הכי סקסי, למען האמת הייתי אומר שיש לנו זוכה בתחרות הקעקוע הכי גיקי. אבל כל מי שיצא לו לעסוק בכימיה אפילו קצת יודע שזה הכי הרבה מידע שימושי שאפשר לרכז בשטח מצומצם. אני אישית אוהב במיוחד את מתכות המעבר - החלק בשורה הרביעית שמתחת לפער בשורה השלישית.

כפי שהבנתם מהמשפט האחרון גם אני גיק, אבל ניגוד לחבורת האמיצים שבתמונות אני ממש לא איש של קעקועים. אם בכל זאת הייתי עושה קעקוע סביר להניח שהייתי בוחר תמונה דומה לזו:

אני אשאיר לכם לנסות לפענח מה זה אומר.

כל התמונות הועתקו לכאן על פי תנאי השימוש באתרים המקוריים (ראו קישורים), או על פי הסכמה מפורשת של בעל התמונה.

עיתון “הארץ” 2 ביולי 2007:

מצרים התחייבה לא להעביר ל”אזורי סכנה” את הפליטים שתחזיר לה ישראל לאחר שהסתננו אליה משטחה - כך אמר אתמול (שני) ראש הממשלה אהוד אולמרט בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בלשכתו של אולמרט הסבירו שהכוונה גם לסודאן, שם נשקפת סכנת חיים לכל אזרח ששהה בישראל.

בדיון על הסתננות פליטים לישראל דרך מצרים ביום ראשון אמר אולמרט, שמובארק התחייב שמצרים תפעל למניעת הסתננות משטחה לישראל בעתיד.

עיתון “הארץ” 2 באוגוסט 2007:

חיילי תצפית של צה”ל זיהו שלושה או ארבעה סודאנים המנסים לעבור את הגבול, הגיעו למקום והפעילו פצצת תאורה. בעקבות זאת הגיעו למקום כוחות מצריים, ככל הנראה של משמר הגבול המצרי, וירו בפליטים עוד בטרם הספיקו לחצות את הגבול.

אחד הפליטים נהרג, השני נפצע ואילו השלישי קפץ על גדר התלתלית המסמנת את קו הגבול. החיילים הישראלים ניסו למשוך אותו לצד הישראלי, ואולם המצרים המשיכו בירי, והחיילים הישראלים חששו שתתפתח תקרית עם המצרים והפסיקו למשוך את הפליט. המצרים משכו אותו בחזרה לשטחם, והחיילים היו עדים לכך כי המצרים הרגו את שני הפליטים באלות ואבנים. מערכת תצפית מתוחכמת של הצבא צילמה את האירוע.

שרון כבר שמה לב שאני מדען חסר חוש הומור שנטפל לקטנות והורס בדיחות. אז הנה אני ממשיך במסע ההרס.

נענע סוקרים את האתר “שחור“ שמנסה לחסוך אנרגיה על ידי יצירת אלטרנטיבה שחורה לדף הראשי של גוגל. נענע מסכמים שמדובר ביוזמה פופוליסטית, מה שבסך הכל נכון, אבל כשקראתי את הנימוקים שלהם נהיה לי שחור בעיניים (אל תדאגו, אני סתם מגזים).

דבר ראשון, אבהיר שהיחידה וואט לא מבטאת אנרגיה אלא הספק - כלומר אנרגיה ליחידת זמן (וואט = ג’ול לשניה).
המשפטים הבאים במאמר של נענע מבלבלים בין אנרגיה והספק ומשתמשים ביחידות של וואט כדי לבטא אנרגיה:

הפיכת צבע הרקע של אתר גוגל מלבן לשחור חוסכת 15 וואט לשעה

כל החסכון העולמי השנתי שייגרם ל העולם כולו יעבור להשתמש באתר השחור יסתכם ב-750 מגוואט בלבד

צריכת החשמל היומית של ישראל ביום לוהט כמו היום עומדת על כ-10,000 מגוואט

אם תכבו את המחשב בלילה תחסכו בסביבות 250 וואט לשעה או 2 קילוואט בלילה שלם

למי שאין ידע בסיסי בפיסיקה זה עלול להשמע כאילו שאני סתם נטפל לדקויות, אבל הבלבול בין המושגים הוא שמאפשר לכותב להגיע למסקנות לא פחות מבולבלות. לא יכולתי להתאפק מלצחוק כשהגעתי למשפט:

החסכון השנתי העולמי כולו יהיה פחות מעשירית מצריכת החשמל של ישראל לבדה או רבע מצריכת החשמל השנתית בבית של אל גור, למשל.

מזה משתמע שמר אל גור ובני ביתו צורכים חשמל בכמות שקולה ל-40% מצריכת החשמל של כל מדינת ישראל. ואני שואל את עצמי מה הוא עושה שם בדיוק?

תמונה מעובדת. צלמי התמונות המקוריות (רשיון שימוש): jotape85 ו- mstephens7

חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל - מי שהורשעה בעבירות שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה, זכתה לחנינה מנשיא המדינה שמעון פרס.

מה לא בסדר במשפט האחרון? הכל.

• לא יתכן שבמדינת חוק תינתן חנינה למי שלא רק שלא הודתה והתחרטה על מעשיה, אלא גם לאחר שנתפסה המשיכה להפעיל טקטיקה של עולם תחתון על מנת לשבש את ההליך החוקי.
• לא יתכן שנבחרת ציבור תזכה להנחה על עונש - הרי מי שנבחרה לתפקיד חברת כנסת נשבעה קבל עם ועדה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. האם להתחייבות הזו אין שום משמעות מעשית?
• לא יתכן שחברי הכנסת שבוחרים בעצמם את נשיא המדינה יוכלו לקבל ממנו חנינות. הרי לא קשה לדמיין מצב שבו חבר כנסת שמודע לכך שמתנהלת נגדו חקירה והוא עלול לעמוד לדין יבטיח לתמוך באחד המועמדים לנשיאות תמורת הבטחה לחון אותו בבוא היום.

אצטט את עצמי בתגובה שאני מודה שהיא פזיזה, אבל בכל זאת עדיף להגיד לאנשי החנינה את מה שאנחנו חושבים עליהם מאשר לשמור את הדברים בבטן:

עד כמה שזכור לי היה חשד נגד דליה איציק ושמעון פרס בנוגע לגיוס כספים לא חוקי בפריימריס של מפלגת העבודה. בזמנו אפילו דובר בתקשורת על כך שהם לא יוכלו להתמנות לתפקידי שר מטעם קדימה בגלל החקירה, אבל העניין התפוגג. אמנם בסופו של דבר החקירה נסגרה, אבל מכיוון שאני לא בקיא בפרטים אני לא רואה שום סיבה להניח שהם לא היו אשמים. אולי מישהו החליט לוותר להם - בדיוק כמו שהם וויתרו לבלומנטל. נכון שמבחינה חוקית כל עוד לא הוכחה אשמתו של אדם הוא חף מפשע, אבל ברגע שעושים צחוק מהחוק אני לא רואה שום סיבה שההגיון הפרטי שלי ילך לפי הכלל הזה.

עוד דעות בנושא:

יוסי גורביץ -

נעמי בלומנטל קשרה כנגד הרפובליקה הישראלית. היא שיחדה אנשים כדי שתכנס לפרלמנט שלנו, היינו ניסתה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות ממון, בו היה בעלה משופע. יש מעט מאד פשעים חמורים יותר נגד הציבור. על כל אלה היא נידונה לעונש קל של שמונה חודשי מאסר.

יובל -

אחרי שהפרשה נחשפה, העדיפה הגברת בלומנטל לשמור על זכות השתיקה לאורך כל החקירה. בעקבות כך היא פוטרה מתפקידה כסגנית שרה ע“י ראש הממשלה דאז אריאל שרון. היא גם ניסתה להפיל את התיק על הנהג שלה, מתוך תקווה שהשופטים יעדיפו להרשיע את האדם הפשוט וחסר הכוח, ולא את הח“כית המכובדת.

מאיר גלבוע - ערך השוואה למקרה של יעקב אבגז, פקיד בלשכת התעסוקה שלקח שוחד בסכומים דומים למה שהיה בפרשת בלומנטל. אבל בניגוד מוחלט לבלומנטל הוא הודה, התפטר מתפקידו מיד, ושיתף פעולה עם החקירה. בית המשפט התחשב בנסיבות מקלות אישיות ובשיתוף הפעולה:

אחרי כל אלה, האם מישהו מכם יכול להסביר לי מדוע דינו של אבגז נגזר לשנתיים מאסר בפועל ושל בלומנטל – לשמונה חודשי מאסר בפועל בלבד?

יובל דרור -

בסופו של דבר ועד העובדים של הכנסת (בעבר ובהווה) השיג את שלו. דליה איציק, גדעון סער ושמעון פרס השיגו לחברתם את החנינה המיוחלת … השחיתות במתן החנינה מאיימת להאפיל על השחיתות של העבריינית עצמה.

וגם תמר ואני עם פוסטים על האנשים שסידרו לבלומנטל חנינה.