שוויץ
3 באוג', 2007
מצרים התחייבה לא להעביר ל”אזורי סכנה” את הפליטים שתחזיר לה ישראל לאחר שהסתננו אליה משטחה - כך אמר אתמול (שני) ראש הממשלה אהוד אולמרט בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בלשכתו של אולמרט הסבירו שהכוונה גם לסודאן, שם נשקפת סכנת חיים לכל אזרח ששהה בישראל.
בדיון על הסתננות פליטים לישראל דרך מצרים ביום ראשון אמר אולמרט, שמובארק התחייב שמצרים תפעל למניעת הסתננות משטחה לישראל בעתיד.
חיילי תצפית של צה”ל זיהו שלושה או ארבעה סודאנים המנסים לעבור את הגבול, הגיעו למקום והפעילו פצצת תאורה. בעקבות זאת הגיעו למקום כוחות מצריים, ככל הנראה של משמר הגבול המצרי, וירו בפליטים עוד בטרם הספיקו לחצות את הגבול.
אחד הפליטים נהרג, השני נפצע ואילו השלישי קפץ על גדר התלתלית המסמנת את קו הגבול. החיילים הישראלים ניסו למשוך אותו לצד הישראלי, ואולם המצרים המשיכו בירי, והחיילים הישראלים חששו שתתפתח תקרית עם המצרים והפסיקו למשוך את הפליט. המצרים משכו אותו בחזרה לשטחם, והחיילים היו עדים לכך כי המצרים הרגו את שני הפליטים באלות ואבנים. מערכת תצפית מתוחכמת של הצבא צילמה את האירוע.
מנוי בקורא רסס
מנוי דוא"ל
עדכון תגובות
3 באוגוסט, 2007 בשעה 4:46
“הכי יעילה - מניעה”.
ללא ספק מצרים עומדת בהתחייבות שלה. מצד שני, אני לא יודע מה עדיף לפליטים, מוות יחסית מהיר מצד המצרים או מוות איטי מהזנחה וחוסר אכפתיות בישראל?
3 באוגוסט, 2007 בשעה 11:30
טוב הלב של אולמרט עוד יהרוג את כולנו.
3 באוגוסט, 2007 בשעה 19:29
מזעזע…
3 באוגוסט, 2007 בשעה 19:29
לינץ’ בסודנים…
תארו לכם מצב בו קבוצת אנשים מנסה להרוג אתכם.
אתם אוספים כמה בגדים ואת שאר בני המשפחה ובורחים מהמקום בו מנסים להרוג אתכם.
אתם הולכים ברגל מרח…
4 באוגוסט, 2007 בשעה 1:58
אולמרט צריך לתבוע את החיילים.
4 באוגוסט, 2007 בשעה 2:05
ירדן, אני מקווה מאד שאתה ציני.
4 באוגוסט, 2007 בשעה 22:44
האם היה ספק למישהו שישראל לא ממש רוצה את הפליטים אצלה?
5 באוגוסט, 2007 בשעה 14:42
מן הסתם
6 באוגוסט, 2007 בשעה 9:46
בסיעתא דשמייא, שלום וברכה!
עניין הפליטים הסודאנים הוא לא פשוט, וחשוב בהרבה ממה שנדמה על פני השטח.
די ברור שאין למדינת ישׂראל די משאבים כדי לטפל בכל הפליטים הסודאנים. די ברור שהם ימשיכו להגיע (הרי מי שמנסה להחלץ מאפריקה ברגל, אין לו ברירה אלא לעבור בארץ). חייבים לגבש מדיניות ברורה כבר עכשיו, ולא להמשיך במשׂחק האכזרי של “לא ידענו לא שמענו”.
ולמה זה כל כך חשוב? כיון שהשואה, ובעקבותיה הקמת מדינת ישׂראל, התרחשה בדיוק בגלל שהעולם סירב בתוקף לקלוט פליטים יהודים. מדיניות הגירה נדיבה יותר של בריטניא, ושל מדינות אחרות (בדרום-אמריקה, למשל), היתה יכולה להציל מליונים. בגין הבין בזמנו שמדינת ישׂראל אינה יכולה להתעלם מפליטים שאיש אינו חפץ בהם (פרשת הסירות הוויטנמיות). אנו איננו יכולים להתעלם היום.
לצערי, אין לי אפילו פתרון מגובש להציע, מעבר ללעשׂות רעש, ולקוות שמשהו טוב יצמח מהדיון הציבורי.
[חזי - תודה על הלינקים!]
19 באוגוסט, 2007 בשעה 19:46
אני ממליץ לקרוא את זה:
http://nimrodavissar.blogli.co.il/archives/42
31 באוגוסט, 2007 בשעה 17:31
תודה על ההמלצה!