לדוגמא, אם יש לך מכשיר עם הספק של 100W (שזה הספק של מנורה חזקה) אז בשעה אחת הוא צורך 100 וואט שעה, או 0.1 קוט”ש. התעריף הוא 40 אגורות לקוט”ש לכן תשלם על שעת פעולה של הנורה 4 אגורות.

לגבי שאלתך: אם משהו צורך הספק של 100kW (כלומר מאה אלף וואט), אז בכל שעה הוא צורך 100 קוט”ש, והמחיר יהיה 40 ש”ח בשעה.

אני רק רוצה לציין ש-100kW זה הספק די גדול שאופייני לא לצריכה ביתית אלא למפעל. בית ישראלי אופייני צורך הספק ממוצע של 1-2kW (כמובן שזה משתנה במהלך היממה ומעונה לעונה, אבל זה הממוצע). אצל אל גור ההספק הממוצע במהלך שנת 2006 היה 22kW (שזה פי 10-20 מבית ישראלי ממוצע ולא פי כמה אלפים כפי שאפשר היה להבין מנענע).

וכפי שציינתי כבר בתגובה קודמת - אפילו אם משווים בין שני הנתונים תחת ההנחה שבישראל מדובר בצריכה יומית בעוד שאצל אל גור זו צריכה שנתית, מדובר במספרים לא סבירים. בזבזן ככל שיהיה, לא יתכן שגור צורך אנרגיה כמו 7000 ישראלים, כולל תאורת רחוב, מזגנים בקניונים, מפעלי תעשיה כבדה, צה”ל, וכל מה שהולך לאיבוד בהולכה.

ולכן לא רק שזה לא פי ארבע מ750 מגהואט זה כמעט רבע מזה.
אז האלה בנענע התבלבלו פשוט מאוד

“לשם השוואה, צריכת החשמל היומית של ישראל ביום לוהט כמו היום עומדת על כ-10,000 מגוואט”
כמה אמרו שזה חוסך? 750 מגווט? שזה 7.5% (פחות מעשירית ) מישראל כלומר “חסכון השנתי העולמי כולו יהיה פחות מעשירית מצריכת החשמל של ישראל לבדה ”
פשוט שכחו להשים שם את המילה “היומית”

והבית של גור זה הצריכה השנתית! לא יומית!

אבל אי אפשר לתרגם אנרגיה (ג’ול) לטמפרטורה (צלסיוס) באופן כללי. לגופים שונים יש קיבול חום שונה, לכן אם נכניס את אותה אנרגיית חום לשני גופים שונים נקבל עליית טמפרטורה שונה. למשל אם נרצה לחמם שני קילוגרם מים במעלת צלסיוס אחת נצטרך להכניס אנרגיית חום של 8400 ג’ול. כלומר עבור אותה כמות חום (שמבוטאת בג’ולים) תהיה עליה שונה בטמפרטורה (שמבוטאת בצלסיוס). אפילו אם שני הגופים יהיו בעלי אותה מסה אך עשויים מחומרים שונים, השינוי בטמפרטורה יהיה שונה.